ג'רייס ואח' נ' סמיח נג'אר ז"ל ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקם של המבקשים בפסק דין, שניתן ביום 3.9.10, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על ידם לבית המשפט המחוזי.

2.המבקשים טוענים, כי לפי פסק הדין חויבו לשלם למשיב סך של 241,243 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ כחוק, (סך כולל של 304,711 ₪), וכי מהראיות שהוצגו במהלך ניהול התיק עולה, כי מצבו הכלכלי של המשיב הינו קשה ביותר, ובמידה וישולם לו הסכום הנקוב לעיל, והיה והערעור יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורנית, ויגרם למבקשים נזק בלתי הפיך, שכן לא יוכלו לקבל את כספם חזרה.

עוד נטען, כי סיכוייהם לזכות בערעור הם גבוהים. המבקשים מלינים בערעורם הן על ההכרעה בשאלת החבות והאשם התורם והן על גובה הנזק.

3.בתגובתו לבקשה, טען המשיב, כי דינה להידחות, שכן סיכויי הערעור הינם קלושים לעומת סיכויי ערעור המשיב על פסק הדין, כשבערעור אשר הוגש מטעמו הוא מלין על שיעור האשם התורם הגבוה שיוחס לו. עוד טען, כי אין ממש בטענת המבקשים אודות סיכויי השבת המצב לקדמותו, שכן המבקשים הסתמכו בטיעונם זה על ראיות שהוצגו לבית המשפט בשנת 2007 שאין בהן כדי ללמד על מצבו הכלכלי נכון להיום.

4.כלל ידוע הוא, כי בעל דין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות זכייתו באופן מיידי. עיכוב ביצוע פסק דין עד למתן החלטה בערעור הינו החריג. בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, המטיל חיוב כספי, יבחן שני שיקולים: האחד, סיכויי הערעור, והשני, אם יהא זה מן הנמנע, או קשה מאוד, להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור לאחר שבוצע פסק הדין.

5.כיוון שאין הנחתום מעיד על עיסתו, קיים קושי להעריך סיכויי הערעור על ידי המותב שנתן את פסק הדין.

באשר לאפשרות השבת הכספים, בצדק טענו המבקשים כי מהראיות שהוצגו במהלך ניהול התיק, ובמיוחד עדות המשיב, בת זוגו ואחיו, עולה, כי מצבו הכלכלי של המשיב הינו קשה, והוא נתמך לאורך שנים בבני משפחתו. אמנם, מאז מתן העדויות הנ"ל, חלפו כשלוש שנים, ברם המשיב לא הציג בפני ראיה חדשה כלשהי או אף תצהיר המוכיח כי מצבו הכלכלי השתנה לטובה מאז, המשיב אף לא טען זאת בתגובתו. יחד עם זאת וכפי שנקבע בפסק הדין, המשיב עבר הסבה מקצועית ופתח חנות פרחים.

בנסיבות אלה קיים סיכון, גם לנוכח גובה הזכום, כי אם המבקשים יזכו בערעור, לא יוכלו לגבות את סכום פסק הדין בחזרה מהמשיב.

6.באיזון הראוי בין אינטרס המשיב לממש את פרי זכייתו לבין אינטרס המבקשים להבטיח השבת המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל, ובהתחשב במכלול הנתונים כפי שפורטו לעיל הנני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין באופו חלקי, כך שמהסכום בו חוייבו המבקשים יעוכב סך כולל של 200,000 ₪.

לאור התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות.

7.לפני סיום מן הראוי לציין כי העיכוב במתן ההחלטה נבע משהיית מותב זה בשבתון עד לתחילת ינואר 2011.

ניתנה היום, א' שבט תשע"א, 06 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: